איך החבר שלי שלח אותי לשלוש מעסות (ולא נתן לי להתחמק)

יש חברים שקונים לך ליום ההולדת ספר או בקבוק יין, ויש את אסף. אסף לא מאמין בספרים. הוא דחף לי לכיס פתק עם מספר חדר במלון ואמר שאם אני לא עולה לשם עכשיו, הוא מספר לכולם על התספורת שלי מכיתה י״ב. ניסיתי להגיד שאני לא טיפוס של דברים כאלה. הוא אמר שאף אחד לא טיפוס של דברים כאלה עד הפעם הראשונה, ושאני מוזמן להודות לו אחר כך.

אז עליתי. החדר היה מטורף, כאילו אסף שכר מעצב פנים רק לשביל הזה. נרות, מוזיקה שקטה, ריח של שמן קוקוס, ושלוש בחורות מקסימות שישבו על המיטות ונראו כאילו הן מחכות דווקא לי. באמצע עמדה מיטת עיסוי. אחת מהן, ג׳ני, טפחה עליה ואמרה, יאללה, אל תתבייש, אנחנו לא נושכות. רוב הזמן.

בדרך כלל אני מתבייש להוריד חולצה בבריכה של המתנ״ס, אבל משהו בחיוך שלה סידר לי את הראש. התפשטתי, נשכבתי על הבטן ושמעתי אותן מצחקקות. ואז התחיל עיסוי שאני עדיין לא בטוח שהוא חוקי בגלל כמה הוא טוב. שש ידיים, וזה לא תרגיל במתמטיקה, זה פשוט הרבה ידיים במקומות הנכונים, בזמן הנכון, בלחץ הנכון. אחת התמחתה בכתפיים, השנייה בגב, והשלישית בכפות הרגליים, והתחלתי לחשוב שאולי אסף בכלל לא צריך מתנה ליום ההולדת שלו, אלא פשוט עשר שנים של חוב אליי שאני צריך להחזיר.

כשהתהפכתי היה ברור לכולן שאני, איך לומר, משתף פעולה. ג׳ני הרימה גבה, שאלה אם אפשר, ואחרי שאמרתי כן בקול שנשמע כמו של נער מקהלה, היא התחילה לפנק אותי בפה. בינתיים אורטל וסהר לא עזבו את הכתפיים והירכיים, והציפורניים שלהן עשו לי צמרמורת מהקרקפת עד הבהונות.

והן היו מקצועניות, תאמינו לי. בכל פעם שהייתי קרוב לסיים, הן עצרו, נתנו לי לנשום, ואז התחילו מחדש. בשלב מסוים התחננתי להפסקה, כמו בשיעור ספינינג כשהמדריך צועק עוד עלייה אחת. ג׳ני אמרה, רגוע, זה חלק מהתוכנית, וחזרה לעבודה בדיוק מאיפה שעצרה.

ואז סהר עלתה על המיטה, קרבה את עצמה אל הפנים שלי, ואני גיליתי שיש לי כישרון שלא ידעתי עליו. השתיים האחרות המשיכו לטפל בי בלי רחמים. בסוף אורטל התיישבה עליי, לאט ובחיוך שובב, ותוך כמה דקות גמרתי חזק כל כך שכמעט שכחתי איך קוראים לי ובאיזו עיר אני גר.

שכבתי שם כמו בלון שהוציאו ממנו את האוויר ואמרתי בנדיבות, טוב, עכשיו התור שלכן. הן צחקו. ג׳ני אמרה שהן כבר קיבלו את מה שרצו, לראות אותי מחייך כמו אידיוט. יצאתי משם ושלחתי לאסף הודעה אחת: אתה מנצח. הוא ענה באימוג׳י של כתר, ולצערי הוא צודק. מבין כל סיפורי הסקס שלי, זה הסיפור שאני הכי אוהב לספר, ותמיד בגרסה המצונזרת.

ולמי ששואל, כן, החזרתי לאסף טובה. קניתי לו ספר. הוא עדיין לא סלח לי.