איך הפנטזיה הכי ישנה שלי סוף סוף יצאה מהמגירה

לכל אחד יש פנטזיה אחת שהוא שומר במגירה. אצלי היא שכבה שם כל כך הרבה זמן שכבר התחלתי לחשוב שהיא נראית כמו הקבלות הישנות של הארנונה. דירה דיסקרטית, אישה מסקרנת, ערב שאף אחד לא יודע עליו. דמיינתי את זה אלף פעם, ואף פעם לא עשיתי עם זה כלום. עד שהיקום, או ליתר דיוק החבר שלי אלון, החליט להתערב.

"יש לי מישהי בשבילך," הוא אמר, בטון של מי שמוכר דירה בהזדמנות. קראו לה מאיה. רווקה, חכמה, ועם בקשה אחת קטנה: שזה יישאר בשקט. היא לא הייתה צריכה להסתיר שום דבר מאף אחד, אבל הרעיון של סוד, היא הודתה אחר כך, פשוט הדליק אותה. ואני? אני כבר הייתי דלוק מהמשפט הראשון של אלון.

הפגישה הראשונה בדירה התחילה בערך כמו ראיון עבודה גרוע. אני אמרתי "אז…". היא אמרה "כן…". ואז שנינו הסתכלנו על הקיר כאילו יש עליו משהו מעניין. בסוף היא פרצה בצחוק, אני הצטרפתי, ופתאום הכול נהיה קליל. מסתבר שאין כמו מבוכה משותפת כדי לשבור את הקרח.

דיברנו שעות. על ההורים שלה שעדיין חושבים שהיא בת שתים עשרה, על הניסיון הכושל שלי ללמוד סלסה, על כל מיני דברים שגרמו לנו לגלות שאנחנו מצחיקים בדיוק באותו תדר. ובאמצע סיפור על חתול שהיא אימצה ושונא את כל העולם, היא התקרבה ונישקה אותי. ככה, בלי הודעה מוקדמת. קיבלתי את זה בהבנה מלאה.

הנשיקה התארכה, הידיים התחילו לטייל, ושאלתי אותה, למען הסדר הטוב, אם זה בסדר מבחינתה. היא ענתה בכך שתפסה לי את החולצה ומשכה אותי לכיוון חדר השינה. אני מקבל את זה כ"כן" נלהב. הבגדים נעלמו בדרך, ואני אפילו לא זוכר איפה שמתי את הגרביים.

עוד הערה קטנה לפני שנמשיך: כשאתה מדמיין פנטזיה במשך שנים, אתה בונה לה תסריט שלם. בתסריט שלי הייתי רגוע, מגניב ובשליטה. במציאות, הידיים שלי רעדו קצת, נתקלתי בפינה של השידה ופלטתי "אאוץ'" לא סקסי בעליל. מאיה צחקה כל כך שהיא נאלצה להתיישב על המיטה. מסתבר שזה בדיוק מה שהיה חסר, כי משם כבר שום דבר לא הרגיש מתוכנן או לחוץ. רק שני אנשים שנהנים, צוחקים ומגלים זה את זה, סנטימטר אחר סנטימטר.

היא התחילה ראשונה, איטית ונהנית, ואני גיליתי שיש דברים בעולם שטובים יותר מפיצה בשתיים בלילה. כשהבנתי שעוד רגע זה נגמר מוקדם מדי, עצרתי אותה בעדינות ואמרתי לה שעכשיו תורי לפנק. והתמסרתי למשימה ברצינות של מי שקיבל מנדט, עד שהיא כבר לא הצליחה לדבר.

מה שבא אחר כך היה קצר, סוער ומשוגע לגמרי. שנינו הגענו לשיא בערך באותו רגע, צוחקים ומתנשפים כמו אחרי ריצה בחוף. שכבנו אחר כך והסתכלנו על התקרה, והיא אמרה: "תגיד לאלון שהוא גאון." לא אגיד לו. הוא יהיה בלתי נסבל. אבל את הלילה הזה אני אזכור עוד הרבה זמן.