האקסית שלי, נערת ליווי, ועוגה שלא אכלנו

בואו נתחיל מהסוף: את העוגה אף אחד לא אכל. עכשיו מההתחלה. יום ההולדת שלי נפל השנה על יום רביעי, וכל מה שתכננתי היה פיצה וסדרה. אבל שירן, האקסית שלי, החליטה אחרת. אנחנו נפרדנו לפני שנה וחצי, מה שלא מפריע לנו להיפגש מדי פעם לסקס מצוין וויכוח על מי שכח להחזיר מה. היא שלחה לחבר׳ה שלנו הודעה בקבוצה, משהו בסגנון אל תגלו לו, ואיכשהו, בנס רפואי, אף אחד לא גילה.

בצהריים היא כתבה לי: תגיע לדירה שלי בגבעתיים, יש לך מתנה. הגעתי עם בקבוק יין, כי חינוך, ופתחה לי את הדלת בחורה שלא הכרתי. גבוהה, שיער אדום, חיוך כזה שגורם לך לשכוח איך אומרים שלום. שירן הציצה מאחוריה ואמרה, תכיר, זאת אלה. היא נערת ליווי, והיא מתנת יום ההולדת שלך. אמרתי משהו חכם כמו אה. אוקיי. וואו.

ישבנו שלושתנו בסלון בערך שלוש דקות. זה השיא של הנימוסים שלנו. אלה הורידה את השמלה בתנועה אחת, שירן הורידה את החולצה בשתיים, כי הכפתורים נתקעו, ואני ניסיתי להיראות רגוע ולא הצלחתי. אלה התחילה להפשיט אותי, ושירן נישקה אותי בדיוק כמו פעם, רטוב ועמוק, ובשנייה נזכרתי למה אף פעם לא ממש מחקתי לה את המספר.

כי ככה זה איתנו. מחוץ למיטה אנחנו לא מסוגלים להחליט על מסעדה, בתוך המיטה אנחנו כמו צוות של מבצע מיוחד. שירן ידעה בדיוק איפה לגעת, מתי ללחוץ, ומתי לחייך את החיוך המרושע הזה. החזרתי לה נשיקות בכל מקום שהגעתי אליו, ואלה עמדה רגע בצד, הסתכלה עלינו והרימה גבה, כאילו אומרת, נו, תשאירו לי משהו.

אז השארנו. אלה דחפה אותי בעדינות לספה, עלתה עליי ופשוט לקחה פיקוד. היא נעה כמו מישהי שיודעת בדיוק מה היא עושה, כי היא באמת ידעה. שירן התיישבה לידי, נישקה אותי והסתכלה, והשילוב הזה, של המבט שלה והתנועה של אלה, עשה לי קצר במערכת.

כמה פעמים כמעט גמרתי, ואלה בכל פעם האטה בחיוך, כאילו היא מחזיקה את השלט. ואז שירן, שאולי קצת קינאה ואולי סתם לא אהבה לעמוד בתור, משכה אותי אליה ונכנסה לתמונה עם הפה שלה. זהו. נגמר. הגעתי לשיא כל כך חזק שהשכנים כנראה חשבו שמישהו ניצח בלוטו.

שכבנו שלושתנו על השטיח, מתנשפים, והבנות הסתכלו עליי. נו, אמרה שירן, ומה איתנו? ביקשתי דקה. אחת. אמרתי שהפעם הן בראש התור, והאצבעות שלי כבר התחילו לטייל לאט על הירכיים שלהן כדי להוכיח שאני רציני. בקיצור, מכל סיפורי הסקס שיש לי, זה היחיד שמתחיל בעוגה. וגם נגמר בלי לאכול אותה.

ואם אתם שואלים מה קניתי לשירן ליום ההולדת שלה, אז התשובה פשוטה: אני עדיין חושב. הרף עלה קצת גבוה מדי, ואני לא בטוח שבקבוק יין יעבור הפעם, גם לא בקבוק יקר.