הבחור מהקומה של בית הקפה

אז כן, לפני שמישהו שואל: אני נערת ליווי, ואני ממש, אבל ממש, נהנית מהעבודה שלי. אני בוחרת את הלקוחות שלי בזהירות, כמו שבוחרים אבטיח בשוק, ורוב הזמן אני לא מתאכזבת. אבל יש סיפור אחד שאני מספרת לחברות שלי בכל פעם שהן שואלות מה הדבר הכי מצחיק שקרה לי. הוא היה בן עשרים וחמש, סטודנט להנדסה, אחרי צבא ואחרי חצי שנה בהודו, ונראה ביישן ברמה שגרמה לי לרצות לאמץ אותו.

הוא ביקש להיפגש קודם בבית קפה. בבית קפה! בשנים שלי במקצוע, מעט מאוד גברים ביקשו ממני קפה הפוך לפני כל דבר אחר. נפגשנו במקום חמוד ליד שדרה ירוקה, והוא הזמין עוגת גבינה ואז התנצל שלא שאל אם אני רוצה ממנה. דיברנו על הכול: על העבודה שלי, על הלימודים שלו, על המנה הכי מוזרה שאכל בהודו. צחקנו המון, והוא הסמיק בערך כל שלוש דקות.

זה חזר על עצמו עוד כמה פעמים, עד שיום אחד הרמתי את הראש וגיליתי שמעל בית הקפה יש מלון בוטיק. ממש מעל. כאילו מישהו תכנן את העיר בשבילי. שאלתי אותו, בטון הכי סתמי שיכולתי, אם הוא רוצה לעלות לשתות משהו למעלה. הוא בלע רוק, חייך ואמר כן כמו מישהו שהרגע הסכים לקפוץ בנג'י.

החדר היה יפה, עם מיטה ענקית ווילונות לבנים. ישבנו על המיטה והמשכנו לפטפט, כי לא רציתי שזה ירגיש כמו תור לרופא שיניים. בסוף לקחתי את היד שלו ושמתי אותה עליי, בעדינות. בהתחלה הוא נגע בי כאילו אני עשויה מזכוכית, ואז, להפתעתי, הוא התחיל להיות אמיץ, ואפילו מאוד. אמרתי לו שהגיע הזמן להיפרד מהבגדים, והוא הסכים מהר מדי בשביל מישהו ביישן.

כשהוא הסיר ממני את החזייה, הוא נראה כאילו זכה בלוטו. אמרתי לו שיירגע, שהוא בידיים מקצועיות, והוא צחק במבוכה. התפנקתי עליו קצת, והקולות שהוא הוציא היו שווים כל רגע. הבטחתי לו שאין שום בעיה אם הוא יגמור מהר, זה קורה לכולם. הוא אמר שהוא רוצה דווקא להיות בתוכי, ואני, איך אפשר לסרב לבקשה מנומסת כל כך?

נשכבתי, והבחור הביישן התגלה פתאום כאלוף. הוא ירד אליי בכזאת מומחיות ששאלתי אותו אם הוא בטוח שאין לו ניסיון. הוא אמר משהו מעורפל ונתן לי לגלות לבד. אחר כך הוא לקח פיקוד: מהצד, מלמעלה, ואז אני מעליו עם הגב אליו, הידיים שלו בכל מקום שצריך. גמרתי בקול שכנראה שמעו גם בבית הקפה, והוא הגיע לשם רגע אחריי.

שכבנו מחובקים, מתנשפים, ואז הוא אמר שהוא חייב להתוודות. הוא לא בדיוק טירון. הוא עובד בעצמו במשרד שירותי ליווי, ורצה לראות איך עושה את זה מישהי מהמתחרים. צחקנו עד דמעות. מאז, כשמישהו מבקש ממני קפה לפני, אני תמיד בודקת מה יש בקומה שמעל, ובעיקר שואלת איפה הוא עובד, ליתר ביטחון.