החוקר שאהב לקבל הוראות

אם הייתם שואלים כל שוטר בתחנת חדרה מי החוקר הכי קשוח במחוז, כולם היו עונים אותו דבר: בני. האיש שגרם לחשודים לשתוק מפחד ואחר כך לדבר מפחד עוד יותר. תיקים שאף אחד לא רצה לגעת בהם נפתרו אצלו כמו תשבץ של יום שישי. היו כבר כאלה שהימרו שיום אחד הוא יהיה המפכ״ל. אבל לבני היה סוד קטן, שלא התאים בכלל לתדמית. ממש לא.

הסוד הוא כזה: האיש שנותן פקודות כל היום, אהב בלילות לקבל אותן. ולא סתם פקודות. בני היה מכור לסיפורי סקס שליטה, ועוד יותר לביצוע שלהם בפועל. פעמיים בשבוע, בלי שאף אחד ידע, הוא נפגש עם נערת ליווי שהתמחתה בדיוק בתחום הזה. קראו לה ננה, והיא הייתה מסוג הנשים שנכנסות לחדר והחדר מתיישר: גבוהה, חזקה, יפה בצורה מאיימת, עם חיוך שאומר שהיא תמיד יודעת יותר ממך.

באחד הערבים, אחרי יום שבו שלושה חשודים שיקרו לו בפנים, בני הרגיש שהוא חייב קצת סדר בחיים. הוא שלח לננה הודעה מנומסת לשאול אם היא פנויה. התשובה הגיעה תוך דקה: “חצות. אצלי. אל תאחר, ואל תדבר בלי רשות.” בני חייך מול המסך כמו מתגייס טרי שקיבל אפטר ראשון.

בדירה של ננה היה חדר מיוחד, שהיה גורם לכל חוקר זירה להרים גבה. אור אדמדם, עמוד באמצע עם רצועות עור, ועל הקיר אוסף של שוטים מסודרים לפי גודל, כמו כלי עבודה של נגר מקצועי. בני נכנס עם ראש מורכן. מישהו מהתחנה היה מתעלף אם היה רואה את זה.

ננה לא בזבזה זמן. היא קשרה את ידיו לעמוד, בדקה שהכול נוח, והזכירה לו את מילת הביטחון. בני, שבכל יום אחר בשבוע היה זה ששואל את השאלות, נאלץ עכשיו לענות עליהן בקצרה ובנימוס, וזה שעשע אותו יותר משהיה מוכן להודות. ואז היא התחילה לעבוד. השוט נגע בגבו בעדינות, ואז בפחות עדינות. בני נשך שפתיים, והופתע, כמו בכל פעם, מכמה שזה מדליק אותו. “מה אתה?” שאלה. “מה שתגידי,” ענה. “תשובה נכונה,” אמרה, וזה היה המחמאה הכי טובה שקיבל כל השבוע.

שעה שלמה היא החזיקה אותו על הקצה, משחקת בו, מקניטה, דורשת. רק כשהחליטה שהוא הרוויח את זה, התירה את הרצועות ואמרה לו בפשטות: “עכשיו מותר לך.” והוא, כמו כל חייל טוב, ביצע את המשימה במלואה ובמרץ רב, עד ששניהם צחקו ונאנחו יחד על המיטה.

אחר כך, כשהם שכבו מתנשמים, ננה שאלה אותו בחיוך אם בתחנה יודעים כמה הוא מנומס. בני צחק ואמר שאם מישהו שם היה יודע, הוא כבר מזמן היה מקבל מהם קפה כל בוקר. היא נישקה לו את המצח, קמה ואמרה לו להתלבש. גם זו הייתה פקודה, והוא מילא גם אותה בשמחה.

בני יצא משם רגוע כמו אחרי שבוע בחופשה באילת. אבל כמו שכל חוקר יודע, אין סוד שלא מתגלה בסוף. כשהסיפור שלו יצא לאור, הוא פרש מהמשטרה. ולפי השמועות, ננה נשארה הבוסית היחידה שהוא הסכים לשמוע בקולה.