הים, אסף ואני, והגל שהרס הכול

היי חברים, יש לי סיפור. הוא קצת מביך, די סקסי ובעיקר מצחיק, אז תתמקמו. העניין התחיל כשנזכרתי בו לפני כמה ימים, אבל דניאל, בן הזוג שלי, הסתכל עליי כאילו אני מספרת לו עלילה של סדרה שהוא לא ראה. בחור יקר, אבל שנים של אגרוף וכדורסל השאירו לו כמה זעזועי מוח, והזיכרון שלו לפעמים עובד כמו וויפי בקיבוץ. אז סיפרתי לו מההתחלה. והוא צחק. הרבה.

זה היה בקיץ, יום חם, ים יפה. אני מהבנות שנכנסות למים ולא יוצאות עד שהאצבעות מתקמטות, אז הלכתי לגלוש קצת על הבטן עם גלשן קטן. דניאל נשאר על המגבת וצפה בי, כמו מציל פרטי. ואז הוא קם ונכנס. ובואו נדבר על זה רגע: הוא לא נראה כמו אחד מאלה מהאינסטגרם עם שרירים מנופחים. הוא נראה כמו ספורטאי. כמו לוחם. כמו מישהו ששיחק פעם בליגה. שזה, אגב, נכון.

אז יצאתי לקראתו למים הרדודים ושלפתי את הנשק הסודי שלי. אני מתכופפת קדימה, הישבן לאחור, ונותנת לו זווית מצוינת על המחשוף של בגד הים, זה עם הפסים שהוא אוהב. זה עובד כל פעם. כל פעם! הוא הסתכל עליי כמו ילד מול ויטרינה של גלידה, והמשיך להתקרב עד שהמים בקושי כיסו לו את הקרסוליים.

נגעתי לו בחזה ובבטן. יש לו שיזוף קרמל שמחזיק כל השנה, ובקיץ הוא נהיה כמו קפה עם חלב. רציתי ללקק ממנו את המלח, ובאמת נישקתי לו את הצלקת שעל הבטן. ואז היד שלי ירדה למכנסיים, והיה ברור לגמרי שהוא בעניין. בעניין מאוד. הוא הזיז לי את בגד הים, נגע בי בדיוק במקום, והוריד את המכנסיים. ואז…

ואז הגיע גל. לא גל רגיל. גל מפלצת. גל שהיה צריך לבקש אישור מעירייה. הוא הפיל אותנו, מילא לנו את האף במים קרים, וגלגל אותנו לחוף כמו שתי חבילות כביסה. יצאנו מזה משתעלים, חצי ערומים, נאחזים זה בזה, ואני ניסיתי בכל כוחי לכסות את מה שדניאל איבד בדרך, בזמן שמשפחה עם צידנית הסתכלה עלינו בעניין רב. בכינו מצחוק. דמעות ומי ים, ביחד. ואז הילד הקטן מהמשפחה עם הצידנית הצביע עלינו ושאל בקול רם אם אנחנו דולפינים. אמא שלו כיסתה לו את העיניים. דניאל, בלי מכנסיים, ענה לו ברצינות מוחלטת שכן, ושאנחנו מאוד נדירים.

זו הפעם היחידה שכמעט עשינו את זה בים. אז אפשר להגיד שהתחלנו, אבל אמא טבע החליטה שלא היום. אחר כך הלכנו לטייל ולבית קפה קטן ליד דירה דיסקרטית שמשכירים שם, ושם, בלי גלים ובלי משפחות עם צידניות, דאגתי לפצות אותו על הכול. אבל עד היום, הגל ההוא הוא אחד הזיכרונות הכי אהובים עליי. מקווה שנהניתם. ודניאל? הוא כבר שאל אם יש חוף בלי גלים. אמרתי לו שיש. קוראים לזה מקלחת.