המילואימניק שהפסיק להיות בתול

יש בחורים שהפעם הראשונה שלהם קורית במסיבת שחרור, על החוף בגורדון או באוהל בפסטיבל. אני? אני עברתי את כל השירות הצבאי כבתול רשמי, עם תעודה וחותמת. בכל פעם שניסיתי לדבר עם בחורה, המוח שלי עשה ריסטארט באמצע המשפט, ומה שיצא היה משהו בסגנון ״אה… את… גם אוכלת?״. אז חזרתי לחדר, נעלתי, ופתחתי את הלפטופ. מערכת יחסים יציבה, רק עם היד הימנית.

החבר׳ה בצבא הציעו לי לא פעם להתקשר לשירותי ליווי. ״אחי, תעשה לעצמך טובה,״ אמרו. ואני, רומנטיקן חסר תקנה, התעקשתי שזה יקרה ״באופן טבעי״. הטבע, מסתבר, היה עסוק במשהו אחר. בגיל עשרים ואחת השתחררתי, התחלתי מילואים, ועדיין כלום. אפס. נאדה.

המצב הגיע לרמה שאמא שלי התחילה לשאול אם יש ״מישהי מיוחדת״, ואני עניתי ״כן, המפקדת שלי בתורנות מטבח״. היא לא צחקה. גם אני לא. החבר׳ה כבר הפסיקו לשאול, וזה היה גרוע עוד יותר. בתול בן עשרים ואחת, עם תעודת לוחם וביטחון עצמי של פלפל צלוי.

במילואים, שגיא מהמחלקה פשוט הניח לי את הטלפון שלו על הברך. ״תסתכל, ואל תגיד לי שוב שאתה מחכה לאהבת חייך בתור במכולת.״ הסתכלתי. ואז הסתכלתי שוב. באתר היו נשים מכל הגילאים והסגנונות, ופתאום שאלתי את עצמי: למה לא, בעצם? היה לי רק תנאי אחד: שתהיה חכמה, ושלא תצחק כשתגלה שאני מגיע עם אפס נקודות ניסיון. שגיא חייך: ״יש לי בדיוק אחת כזאת.״

קבענו אצלי, בלילה, רחוק מהבסיס. אף אחד לא היה צריך לדעת, בטח לא המ״פ. שני הגיעה בעשר, גבוהה, מדהימה, בשמלה שגרמה לי לשכוח איך מחזיקים כוס. ישבנו ודיברנו שעות. היא סיפרה שהיא סטודנטית למשפטים, ואני חשבתי לעצמי שאם היא תתבע אותי על הרעד בברכיים, יש לה תיק מנצח. היא צחקה מהבדיחות הגרועות שלי, מה שבעיניי הספיק כדי להציע לה נישואים.

ואז היא התקרבה ונישקה אותי. כל הגוף שלי עשה רטט כמו טלפון על מצב שקט. ״תירגע,״ צחקה, ״אני לא נושכת. חוץ מאם תבקש.״ הידיים שלה טיילו עליי בביטחון של מי שמכירה את המפה, פתחו את הג׳ינס, והשפתיים שלה הגיעו לשם לפני שהספקתי להבין מה קורה. נדמה לי שהפסקתי לנשום לכמה שניות. או דקות. מי סופר.

היא נשכבה על הספה וסימנה לי לבוא. אני, שמתרגל מטווחים, פתאום לא ידעתי איפה לשים את המרפקים. היא עזרה לי בסבלנות, והנה, זהו. אני בפנים. אני כבר לא בתול! רציתי לצעוק את זה מהמרפסת. היא הייתה חמה ורכה, והקצב שלנו נבנה עד שהגעתי לשיא כמו מישהו שחיכה לזה עשרים ואחת שנה. כי, טוב, חיכיתי.

אחר כך שכבנו מחובקים. ״נו, היה טוב?״ שאלה, ואני רק חייכתי כמו אידיוט, צחקתי, וחייכתי עוד. היא קמה, עישנה סיגריה אחרונה במרפסת, ואמרה: ״חייבת לרוץ, יש לי עוד לקוח.״ שלחה נשיקה מהדלת והבטיחה לחזור. ואני? יושב עם הטלפון ביד כמו מישהו שמחכה לתוצאות הלוטו. תגידו מה שתגידו על סיפורי סקס אמיתיים, אבל זה הסיפור שלי, ואני גאה בו.