יומנו של טירון באהבה: הלילה ההוא בברייטון

את היום הזה אני זוכר כמו שזוכרים יום גיוס, רק עם יותר שמחה ופחות צעקות. רק השתחררתי, בן עשרים ואחת עם מענק שחרור וחלומות גדולים, ואמא שלי הפתיעה אותי בכרטיס לאנגליה. הבעיה? כל החבר׳ה שלי היו בזוגות, ואני הייתי הגלגל החמישי של כל קבוצת וואטסאפ. אמרתי לעצמי שזה לא משנה, שבחו״ל בטח אכיר מישהי. ספוילר: צדקתי.

הגעתי למלון קטן בברייטון, עם שטיח מקיר לקיר שראה ימים טובים יותר, ובדלפק עמדה שרלוט. בלונדינית, אולי בת עשרים ושמונה, עם מבטא שגרם לכל מילה להישמע כמו שיר. היא שאלה מאיפה אני, כמה זמן אני נשאר, מה אני אוהב לעשות, ואני עניתי כמו מישהו שעבר הרגע ראיון עבודה ולא בטוח שהתקבל. אבל היא חייכה והתעניינה, ואני בפנים צעקתי: ״חבר׳ה, אישה יפהפייה שואלת עליי שאלות!״

היא הציעה שניפגש בערב, כי אין לה מה לעשות, ואני, שאמנם לא נולדתי אתמול אבל בהחלט נולדתי לפני עשרים ואחת שנה בלבד, אמרתי כן מהר מדי. היא חיכתה לי בלובי ולקחה אותי לטיילת, לצ׳יפס בנייר עיתון, לגלגל הענק. איפשהו בין הצ׳יפס לגלגל סיפרתי לה, אל תשאלו למה, שמעולם לא הייתי עם בחורה. ציפיתי לצחוק. קיבלתי חיוך חם ו״זה דווקא מתוק״. נשמתי לרווחה.

כשהצעתי ללוות אותה הביתה, היא הציעה שאעלה איתה. ״כן,״ אמרתי, ״כלומר, בטח, כלומר כן.״ החדר שלה היה יפה ומסודר, הרבה יותר משלי. ובלי הקדמות היא פשוט נישקה אותי. כל הגוף שלי נכנס לכוננות ספיגה. ״אתה יודע שאתה סקסי?״ היא שאלה. אני? סקסי? חייכתי כמו אידיוט. והיד שלה, שלא חיכתה להסבר, גילתה מהר מאוד כמה אני מסכים איתה.

היא הרימה אליי מבט, כאילו שואלת, ואני הנהנתי כל כך מהר שכמעט נתקע לי הצוואר. היא ירדה על הברכיים, ומה שקרה אחר כך מחק לי לגמרי את הזיכרון של כל טקס סיום מסלול. היא לקחה את הזמן, ואני החזקתי מעמד בגבורה שהצבא לא העריך מספיק. אחר כך היא דחפה אותי לספה, עלתה עליי ולקחה אותי לתוכה. היא נעה מעליי בקצב שלה, נושמת חזק, מקרבת את השדיים שלה אל הפנים שלי, ואני נישקתי בהתלהבות של מתנדב חדש.

״אני כבר לא בתול!״ צעקתי, כאילו מישהו רושם את זה בפרוטוקול. היא צחקה והמשיכה, ואז, בלי שום התראה מוקדמת, הגיע הגל. לא הצלחתי להתאפק, וזה היה טוב, מטורף, מושלם, כל המילים שבדרך כלל שמורות לפלאפל טוב.

שכבנו מחובקים, ואני עדיין התנשפתי. ״אני כבר לא בתול,״ חזרתי, למקרה שהיא לא שמעה בפעם הראשונה. שרלוט צחקה מכל הלב ואמרה: ״כן, מותק, אתה כבר לא.״ זו הייתה הפעם הראשונה שלי, והבטחתי לעצמי שבטוח לא האחרונה. חזרתי לחדר שלי רק בבוקר, עם חיוך שלא ירד עד הנחיתה בנתב״ג. מבין כל סיפורי הסקס ששמעתי בצבא, אף אחד לא נגמר בצ׳יפס ובגלגל ענק. שלי כן.