מאמינה, עקשנית ובתור של חודש

אהלן, ומה נשמע? אני לילא, בת שלושים וחמש, אישה מאמינה, מתפללת, צמה ברמדאן, וגם, תחזיקו חזק, אחת מנערות הליווי בצפון כבר שתים עשרה שנה. אני עובדת בסוכנות בשם “תיכנס, פנוי”, שם שתמיד מצחיק לקוחות חדשים בטלפון, אבל אצלנו המוניטין רציני לגמרי ורק משתפר עם השנים. ואני? אני משתפרת יחד איתו, כמו יין טוב, או לפחות כמו זיתים מהגליל.

בהתחלה התביישתי כמו ילדה שנתפסה עם יד בצנצנת עוגיות. לא סיפרתי לאף אחד. אבל עם הזמן הבנתי שאם אני ממשיכה להסתתר, אני בעצם מתנצלת על עצמי, ואני לא בנויה להתנצל. אז סיפרתי להורים. נו, אתם יכולים לדמיין. אבא שלי הרים קול, אמא שלי הרימה ידיים לשמיים, ואני הרמתי גבה ונשארתי. עקשנית כמו פרד, זה מה שאמרו עליי מאז הגן. אחר כך סיפרתי לחברות, לחברים מהילדות, לשכנה עם החתולים. היו כאלה שהחרימו אותי לשבוע, היו כאלה שהביאו לי עוגה, ובסוף כולם הסתדרו. כמו שאומרים, הכלבים נובחים והשיירה ממשיכה.

תודו שלא יצא לכם לפגוש הרבה נערות ליווי בצפון שהן גם מוסלמיות מאמינות. אצלנו זה נושא שמדברים עליו בלחישות, אם בכלל. אבל בסוכנות? אני הייתי ממש זהב. הלקוח הראשון מהקהילה שלי היה בחור בשם כרים, צעיר ממני בכמה שנים, עם כסף, עם רכב שנוצץ יותר מהשיניים שלו, ועם ביטחון עצמי של עכבר. בפעם הראשונה הוא ישב על קצה המיטה כאילו הוא מחכה לרופא שיניים. אבל כשהוא נפתח, וואלה, איזה הפתעה. הוא השקיע, אני השקעתי, והמיטה, בואו נגיד, השקיעה הכי הרבה.

מאז הוא הגיע בכל שלישי ושישי, תשע וחצי בבוקר, בדיוק כמו שעון שוויצרי. עכשיו, אני אישה שאוהבת לישון עד הצהריים, ושעון מעורר בשבע זה מבחינתי עונש. אבל הבנתי שיש פה יהלום שעוד לא ליטשו אותו. אז קמתי, התאפרתי, ועבדתי עליו. מחמאה פה, עידוד שם, קצת ללמד אותו מתי לקחת פיקוד. ואיך שהוא פרח! אחרי חודשיים הוא כבר נכנס לחדר כמו מישהו שמנהל ישיבת דירקטוריון, ואני ישבתי וחייכתי כמו מאמנת כדורגל שהקבוצה שלה עלתה ליגה.

הבעיה הייתה שהוא התבייש לספר לחברים שלו. מה יגידו? שהוא הולך לאישה מאמינה, ועוד גדולה ממנו? אז עבדתי גם על זה. בשבילו, כדי שיפסיק להתבייש, וגם, נו, בשבילי, כי מי לא רוצה תור? הסברתי לו שגבר שמתבייש במה שעושה לו טוב, מתבייש בסוף גם בעצמו. הוא חשב על זה שבוע, ואז הודה שאני צודקת. כמו תמיד, אגב.

יום אחד הוא שאל אם הוא יכול להמליץ עליי לחברים. עשיתי את עצמי חושבת, ספרתי בראש עד חמש, ורק אז אמרתי כן. מאז? אני הכי מבוקשת בסוכנות, ויש תקופות שמחכים לי חודש שלם. תקראו לי הוד מלכותה. וכרים? הוא עדיין מגיע בשלישי ובשישי, תשע וחצי. לו, כמובן, אין תור. ותיקים מקבלים הנחה של מלכה.