קארינה, תמר אחד וסינטרה

אני אגיד את זה ישר: לא האמנתי שהיא קיימת. כשנתקלתי בתמונה של קארינה באתר של נערות ליווי עד הבית, הייתי בטוח שמדובר בפוטושופ ברמה של הוליווד. גבוהה, שיער דבש ארוך, שפתיים אדומות כמו רמזור, ועצמות לחיים שאפשר לחתוך איתן גבינה צהובה. ובעיקר החיוך. חיוך של מישהי שאו שהיא ממש אוהבת את החיים, או שהיא יודעת משהו שאתה לא.

אז עשיתי מה שכל גבר אמיץ עושה בשתיים בלילה: התלבטתי חצי שעה, הכנתי תה, התלבטתי עוד קצת, ובסוף התקשרתי. קול נעים ענה, כתובת נמסרה, שעה נקבעה. ניתקתי והתחלתי לסדר את הדירה כאילו מגיעה ועדת ביקורת מהעירייה. אפילו מצאתי את הנר הריחני שקיבלתי מתנה לפני שלוש שנים.

הדפיקה בדלת הגיעה בדיוק בזמן. פתחתי, ושכחתי לרגע את השם שלי. מקרוב היא הייתה יפה יותר מהתמונה, מה שבמונחים של אינטרנט זה בערך נס. הבושם שלה נכנס לפניה ותפס פיקוד על הסלון. נישקתי לה את היד, כי ככה גדלתי, ג׳נטלמן רוסי מהדור הישן, והיא רק צחקה ואמרה ברוסית שגם אצלה ככה. מהרגע הזה דיברנו רק ברוסית, וזה היה כמו למצוא חבר מהשכונה במסיבה של זרים.

היא סיפרה שהיא מסיימת תואר במשפטים, שהמבחנים הורגים אותה, ושהעבודה הזאת משלמת את שכר הדירה וגם מכירה לה אנשים. עורכי דין למשל, אמרה, שלפעמים זורקים טיפ ממש שימושי לקראת המבחן. חשבתי לעצמי שזו כנראה ההכנה לבחינות הלשכה הכי יצירתית ששמעתי עליה.

מזגתי לנו משהו לשתות. על השולחן הייתה קערה של תמרים, כי אני גבר מתוחכם. קארינה לקחה תמר אחד, הודיעה שנגמר הזמן לדיבורים, והתחילה ללקק אותו לאט, בעיניים עליי, כמו בפרסומת שהייתה נפסלת בפריים טיים. אחר כך דחפה אותו לי לפה. לא אשקר, מעולם לא חשבתי שתמר יכול להיות הפריט הכי מגרה בבית. כל הגוף שלי עמד דום, וחלק אחד שלו במיוחד. אבל נשמתי עמוק. יש זמן. כנראה.

ואז היא ביקשה לרקוד. כמובן שביקשה. שמתי סינטרה, כי מה עוד שמים ברגע כזה, ורקדנו בסלון. היא זזה כמו מישהי שלמדה בלט שנים ארוכות, ואני זזתי כמו מישהו שלמד לרקוד בחתונות של חברים מהעבודה. איכשהו, בין צעד לצעד, מצאתי את עצמי בחדר השינה, יושב על קצה המיטה. אין לי מושג איך. היא הייתה מובילה מצוינת.

היא פתחה לי את הכפתורים בלי שום חיפזון, אחד אחרי השני, כאילו יש לה מנוי שנתי על הזמן שלי. נשיקות על החזה, ירידה איטית, והאבזם של החגורה שוחרר בצליל קטן של ניצחון. ומה שקרה אחר כך? נגיד ככה: יש אנשים שמוכשרים במקצוע שלהם, ויש את קארינה. היא נהנתה, וזה הורגש, ואני גיליתי שאפשר לראות כוכבים גם בלי טלסקופ. בזמן שהיא עבדה, היד שלי מצאה את דרכה אל המחשוף שלה, ששום שמלה לא באמת הצליחה להכיל.

בשלב מסוים הבנתי שאם לא אעשה משהו, הערב ייגמר מוקדם מדי. הפכתי אותה על המיטה, התחתונים הוורודים שלה עפו לכיוון לא ידוע, והיא משכה אותי אליה בלי לחכות להזמנה. הרגליים שלה התלפפו סביבי והיא גנחה בקול כזה שהשכנים כנראה למדו ממנו משהו. אוי, איזה שירות, חשבתי, צריך להשאיר לה ביקורת של חמישה כוכבים.

מהר מאוד כבר היינו ערומים לגמרי. השדיים שלה, ורודים וגאים, קיבלו ממני את כל תשומת הלב שמגיעה להם. היא נהנתה מכל רגע, ואני עוד יותר. ואז סובבתי אותה מול המראה, כי אם כבר, אז בהפקה מלאה. יד אחת על השד, יד אחת במקום שגרם לה לעצום עיניים. אתה טוב, היא אמרה, אל תעז להפסיק. מי אני שאסרב לעורכת דין לעתיד. ירדנו לשטיח, הקצב עלה, ובסוף לא החזקתי וסיימתי על הגב המושלם שלה. היא הושיטה יד לאחור, טעמה, וחייכה כאילו זה הקינוח שהזמינה.

שכבתי עליה כמו שק תפוחי אדמה מאושר. אני לא כבד לך? שאלתי. היא צחקה, גלגלה אותי הצידה בעדינות, קרצה וקמה. לאן? שאלתי, כמו מישהו שנגמרה לו החופשה באמצע.

— חייבת להמשיך, חמוד. העבודה לא מחכה.

גרביונים, עקבים, אודם, ונעלמה. נשארתי במיטה עם סיגריה ומבט מטופש בתקרה. קראתי בחיים לא מעט סיפורי סקס, אבל אף אחד מהם לא התחיל בתמר.