רועי, שני והמזגן הרועש

יש ימים שבהם אפילו הקפה במשרד מתייאש ממך. אצל רועי זה היה יום כזה: שלוש ישיבות שהיו יכולות להיות מייל, מנהל שגילה פתאום את המילה דחוף, ומדפסת שהחליטה לשבות בדיוק כשהיה צריך אותה. בשבע בערב הוא יצא מהבניין עם הרגשה שמישהו קשר לו את הכתפיים בחבל. הוא ידע בדיוק למי להתקשר.

שני ענתה עם צחוק קטן, כאילו כבר ניחשה מה עבר עליו. כן, היא פנויה. כן, באותה דירה דיסקרטית שלהם, זו עם הווילונות הכחולים והמזגן שעושה רעש של מטוס נוחת. בעוד שעתיים. רועי כמעט רקד ברחוב, ורק בגלל שהוא אדם רציני, כמובן, הסתפק בקפיצה קטנה ליד הרכב.

לרועי לא היה עניין בזוגיות. הוא ניסה פעם, זה נגמר בוויכוח על מי שכח להוציא את הכביסה, ומאז הוא מעדיף סידורים פשוטים. מכוני ליווי עמוסים לא דיברו אליו, עם המסדרונות והאנשים שמעמידים פנים שהם לא רואים אחד את השני. שני, לעומת זאת, הייתה סיפור אחר לגמרי: מקצוענית, חמה ומצחיקה, ועם הזמן הכירה אותו טוב יותר מרופא השיניים שלו. ולשלם על זמן איכות כזה? בעיניו זו הייתה ההשקעה הכי משתלמת בחודש.

הוא הגיע רבע שעה מוקדם, ניסה להשתיק את המזגן ונכשל. ואז הדלת נפתחה ושני נכנסה, וכל מחשבה על מזגנים התאדתה. חצאית מיני שחורה שנצמדה אליה כמו הבטחה, חולצת משי תואמת ועקבים שהוסיפו לה עשרה סנטימטרים של ביטחון עצמי. מהדרך שבה הבד נח עליה, היה ברור לו שמתחת אין כמעט כלום. רועי בלע רוק בקול, והיא צחקה.

היא הניחה את התיק על השולחן, הורידה עגיל אחד בתנועה איטית ושאלה אם הוא מתכוון לבהות בה כל הערב או שיש לו תוכניות אחרות. רועי פתח את הפה כדי לענות משהו שנון, ולא יצא כלום. הוא החליט שבמקרים כאלה עדיף לתת לגוף לדבר.

אדוני נראה עייף, היא קבעה, והתיישבה עליו בכורסה כאילו היא שלה. הוא הספיק רק לומר שזה בדיוק מה שהרופא המליץ, והיא כבר השתיקה אותו בנשיקה. התנועות שלה היו מהירות ושובבות, הכורסה חרקה במחאה, ושניהם גנחו יחד עד שהגיעו לשיא באותו רגע בדיוק. תזמון כזה אף אחת מהישיבות שלו היום לא הצליחה להשיג.

אחר כך מקלחת, כי גם לגיבורים מגיע מים חמים. שני סיבנה לו את הגב ואז את כל השאר, ובאמצע ירדה על הברכיים ובדקה שהוא עדיין ער. הוא היה ער מאוד. הוא הרים אותה והצמיד אותה לקיר הרטוב, שאל בעיניים והיא ענתה בחיוך רחב, והם המשיכו מתחת לזרם עד שהאדים כיסו את המראה לגמרי.

כשרועי יצא משם, המזגן עדיין רעש והמנהל שלו עדיין היה מעצבן, אבל זה כבר לא שינה כלום. הוא נכנס הביתה, נפל על המיטה ונרדם עם חיוך מטופש על הפנים. אם מישהו היה כותב פעם סיפור אירוטי על הימים הכי טובים שלו, הערב הזה היה פותח את הספר.