שוקי, הדס ודירת הקסמים

חבר שלי שוקי הוא סוג של אנציקלופדיה מהלכת לדברים שאף אחד לא צריך לדעת. איפה הפלאפל הכי טוב בשלוש בלילה, איזה מוסך לא עוקץ, וגם, כך מתברר, איפה נמצאות “דירות הקסם”. ככה הוא קורא להן. דירות דיסקרטיות שכמעט אף אחד לא שמע עליהן, מלאות הפתעות. “יש שם בחורות שוות?” שאלתי, כי אני אדם עמוק. הוא חייך כמו חתול שבלע קנרית. “אחי, יש שם הכול.”

כמובן שזה נכנס לי לראש ולא יצא. דמיינתי את זה בתור בסופר, במקלחת, ובאמצע ישיבת צוות שבה הבוס דיבר על יעדים. כל הגוף שלי התעורר רק מהרעיון של דירה סודית שבה אף אחד לא יודע איפה אני ומה אני עושה. החלטתי שאני חייב לנסות, ושאני לא מביא לשם סתם מישהי. צריך פרטנרית שמבינה עניין.

ואז הגיעה הדס. הכרנו באתר הכרויות, ומההודעה השלישית כבר היה ברור ששנינו לא מחפשים לדבר על מזג האוויר. היא כתבה “הכול פתוח, אולי קשר ואולי לא, מי סופר”. אהבתי אותה כבר אז. שוקי, כמובן, נכנס לתמונה עם המלצה חמה: “יש שם ג׳קוזי, לפעמים בריכה פרטית, אבל רוב הזמן זו סתם דירה נורמלית. אל תילחץ, זה הרגע שלך לזרוח.” תודה, שוקי. מאמן חיים בחסד.

נפגשנו לשתות משהו לפני. הדס הגיעה עם שיער חצי אסוף, כזה שנראה מרושל אבל בטח לקח לה ארבעים דקות, ועם עיניים מלוכסנות שגרמו לי לשכוח את השם של הבר. איפור עדין, חוץ משפתון אדום שהיה צריך להגיע עם תווית אזהרה. אני מודה, הסתכלתי על השפתיים האלה והמוח שלי פשוט יצא להפסקה, ממש עם שלט “חוזר בעוד עשר דקות”.

“הלו, אתה איתי?” היא נקשה באצבעות מול הפרצוף שלי. “כן, כן, בטח,” גמגמתי. היא צחקה. “אתה בקטע של…” היא השאירה את המשפט פתוח, עם חיוך זומם. “יש לי רעיון למקום שבו אף אחד לא יפריע לנו,” אמרתי, מנסה להישמע מגניב. “דירה דיסקרטית?” היא שאלה לפני שסיימתי. “טוב,” אמרתי, “לפחות על דבר אחד אנחנו מסכימים.”

הדירה הייתה יפה בטירוף, כמו מתוך קטלוג, עם מראה גדולה מול המיטה שגרמה לי לחשוב שמישהו פה תכנן הכול מראש. הדס זרקה את הנעליים, נפלה על המיטה, והתחילה לפתוח לאט את הכפתורים של החולצה האדומה. ואז, בלי שום הקדמה, היד שלה גלשה לתוך המכנסיים שלה. אני פשוט עמדתי שם כמו מישהו שזכה בלוטו ולא יודע איפה לחתום.

“רגע, את בלי תחתונים?” שאלתי, בקול שעלה אוקטבה. היא רק משכה בכתפיים. התקרבתי, הזזתי את היד שלה בעדינות ושמתי את שלי במקום. היא הייתה רכה וחמה, ונשמה כבד יותר בכל ליטוף. ואז הגיע תורה. היד שלה החליקה אליי, היא פתחה לי את הג׳ינס במומחיות מחשידה ואמרה “וואו, הבאת לי הפתעה”. ולפני שהספקתי לענות משהו שנון, היא כבר הייתה עם השפתיים האדומות האלה בדיוק במקום שדמיינתי בבר. נשכבתי לאחור וחשבתי לעצמי, בחיוך, שהבחורה הזאת בטח הייתה מקבלת מאה בכל מבחן מעשי.

החלטתי שאני לא יוצא מכאן חייב. השכבתי אותה על הגב, פתחתי בעדינות את הרגליים שלה, והתחלתי לנשק אותה לאורך הירכיים עד שהגעתי לנקודה הכי רגישה. הדס הפסיקה לצחוק והתחילה לגנוח, ואני הרגשתי כמו המלך של העולם. עליתי לאט, עברתי בדרך על החזה ועל הצוואר, ונכנסתי אליה עם נשיקה ארוכה.

“אתה מרגיש אותי?” היא שאלה, ואני כמעט עניתי “כמו בפרסומת של מזרנים”. במקום זה רק נשקתי לה. “תשתוק ותמשיך,” היא צחקה. עשיתי בדיוק את זה. אחר כך היא הסתובבה אל המראה הגדולה, ושנינו יכולנו לראות הכול. היא רצתה אותי בכל דרך, הובילה אותי בעצמה, ואני, צייתן כמו תלמיד מצטיין, נעניתי לכל רמז. היא גמרה פעם, ושוב, ושוב, ואני הגעתי לשיא בסוף עם קול שאני מעדיף לא לתאר בציבור.

שכבנו מתנשפים ומעשנים סיגריה של אחרי, כי יש מסורות שלא שוברים. הדס נישקה לי את הצוואר. “אז מה, הופכים את זה לקבוע?” שאלתי. “ברור,” היא אמרה. “רק תגיד לשוקי שישמור לנו את הדירה.” ואני חשבתי שמכל סיפורי הסקס הישראליים ששמעתי מחברים, זה הראשון שאני מספר בגאווה.