שני מלחים, מועדון אחד ונערת ליווי מחיפה

בואו נודה באמת: חיפה היא עיר מקסימה, אבל אם אתה מלח שירד מהאונייה ביום שלישי בעשר בלילה, האפשרויות שלך מוגבלות. אפשר לראות את הגנים הבהאיים מבחוץ, אפשר לאכול פלאפל, ואפשר… זהו, בערך. לוקאס ופדרו, שני מלחים שהגיעו מהקצה השני של העולם, גילו את זה תוך חצי שעה. ואז הם נכנסו למועדון קטן ליד הנמל ופגשו את שירן.

שירן הייתה בת עשרים ותשע, עם חיוך שהיה יכול להדליק מגדלור וצחוק רועש שהשתיק את המוזיקה. היא דיברה איתם באנגלית מצוינת, צחקה על הניסיון של פדרו להגיד "שלום" בעברית, ורק כששאלה בטבעיות גמורה "אז, חבר'ה, ביחד או כל אחד לחוד?", הם קלטו שמולם יושבת נערת ליווי בחיפה, ומקצועית מאוד. לוקאס כמעט נחנק מהמשקה. פדרו פשוט אמר "ביחד", מהר מדי, ושלושתם צחקו.

הם התחילו לגלגל בטלפון חיפושים מגושמים של מלונות, אבל שירן הניחה יד על המסך. "מתוקים, תשאירו לי את זה. יש לי דירה דיסקרטית, חמש דקות מכאן." הדירה התבררה כמקום קטן ומפנק, עם ספה רכה, נרות ריחניים ומיטה שנראתה כאילו תוכננה בדיוק לשלושה. "לפעמים אני ישנה פה," סיפרה, "זה הבית השני שלי. אז תורידו נעליים." פדרו הוריד נעליים כל כך מהר שכמעט נפל, ולוקאס עמד באמצע הסלון ובהה בנוף של המפרץ כאילו לא ראה מים בחיים.

היא הדליקה מוזיקה, ולפני שהספיקו להתבייש, כבר רקדה עם לוקאס, ואחר כך עם פדרו, ואחר כך עם שניהם יחד, סנדוויץ' רוקד ומגושם שהפך במהירות להרבה פחות מגושם. "אתם רוקדים כמו מלחים," צחקה, "אבל יש פוטנציאל." החולצות עפו, וגם שאר הדברים.

ואז שירן החליטה שהגיע הזמן להראות להם איך עושים את זה בחיפה. היא כרעה ביניהם על השטיח, ושניהם גילו שיש לה שתי ידיים, פה אחד וכישרון נדיר לחלק תשומת לב בצורה הוגנת לחלוטין. לוקאס גנח משהו בשפה שלו, שירן לא הבינה מילה, אבל הבינה בדיוק למה הוא מתכוון.

כשהעניינים התחממו, היא שלפה ממגירה קופסת קונדומים כמו קוסמת ששולפת ארנב. "חוקי הבית," הודיעה. פדרו לקח אותה מאחור, בהתחלה בזהירות ואחר כך בהתלהבות של מי שלא ראה יבשה שלושה שבועות, בזמן שהיא המשיכה לפנק את לוקאס. אחר כך היא עלתה על לוקאס, ופדרו הצטרף מאחור, ושירן, שניהלה את כל המבצע כמו קצינת סיפון, קבעה את הקצב. מסתבר שגם בלי שפה משותפת, "לאט" ו"עוד" מובנים בכל העולם.

הם גמרו כמעט יחד, בשלוש שפות שונות, ואז התמוטטו על המיטה בצחוק היסטרי. רק אז נזכר לוקאס לספר שהאונייה יוצאת בעוד ארבע שעות. "אולי נחזור לחיפה," אמר פדרו בעיניים מצועפות. "בטח, מותק," אמרה שירן וליטפה לו את הלחי. שלושתם ידעו שזה לא יקרה, אבל אם תשאלו אותם, זה אחד מסיפורי הסקס שהם עוד יספרו בכל נמל בעולם.